סערה גדולה פרצה הערב בעקבות תיעוד של הגאון רבי דב לנדו, ראש ישיבת סלבודקה וממנהיגיה הבכירים של דגל התורה, ששודר במהדורה המרכזית של חדשות 12.
בתיעוד, שהוקלט במהלך שיחה סגורה בביתו של הרב בבני ברק, בפני פורום מצומצם של רבנים ובעיצומה של המלחמה, נשמע הגר״ד לנדו פורש את השקפתו ביחס לציונות, למדינת ישראל, לציונות הדתית ולשירות בצה״ל.
לפי דיווחים שפורסמו הערב, השיחה עצמה התקיימה לפני כשנה וחצי. חלק מהעמדות וההתבטאויות המובאות בה מוכרות גם מפרסומים קודמים של הרב, אך התיעוד הנרחב שנחשף כעת הצית מחדש את הוויכוח הציבורי.
"רבותיהם מלמדים אותם תורה מעוותת"
אחד החלקים שעוררו את הסערה הגדולה ביותר עוסק בבני הציונות הדתית המשלבים לימוד תורה עם שירות ולחימה בצה״ל.
במהלך השיחה נשאל הרב לנדו על צעירים חרדים החשים נקיפות מצפון לנוכח המחיר הכבד ששילם הציבור הדתי־לאומי במלחמה.
"המבולבלים עם הכיפות הסרוגות, עליהם אני לא מדבר. להם יש תיאוריות שלהם, ואיתם זה קשה", אמר הרב.
בהמשך נשמע הגר״ד לנדו אומר: "אלה שהולכים ונהרגים – הם נהרגים בשל שאנחנו לא לומדים מספיק. אפשר להציל עוד יותר. הם נהרגים מפני שרבותיהם מלמדים אותם תורה מעוותת".
הרב הוסיף וטען כי חלק מהפעולות הצבאיות אינן נעשות, לשיטתו, לצורך הצלת חיים בלבד:
"הם גם עושים הרבה פעולות שלהם לא בשביל הצלה, אלא בשביל הכבוד של המדינה. הורגים אנשים בשביל כבוד".
לדברי הרב לנדו, לימוד התורה בישיבות הוא שמעניק את ההגנה הרוחנית ליושבי הארץ. "אין שום הסבר למה ערבים לא מתאחדים לשטוף את כל הארץ, ורחמנא ליצלן לחסל את כולם. אין שום הסבר", אמר, מלבד זכות התורה.
"אפשר בלי מדינה"
חלק נוסף בתיעוד עוסק בעצם הקמתה של מדינת ישראל.
"אני לא יודע מה היה קורה אם בהתחלה לא הייתה מדינה והיו עושים כאן שלטון של או"ם – היה מצב מצוין", נשמע הרב אומר.
בהמשך הוסיף: "אפשר בלי מדינה, לחיות טוב עם הערבים", ואף אמר כי "היה די טוב שמושלים כאן ערבים, היה המצב הכי טוב".
הרב לנדו טען כי דווקא התנועה הציונית תרמה להתפתחות העוינות הערבית כלפי היהודים.
לדבריו, "הם גרמו שערבים שונאים אותנו", ובהמשך אמר כי הציונות "הביאה את האסונות הגשמיים, לא הרוחניים רק, לעם ישראל".
"השודדים מצילים אותנו"
בהמשך השיחה התייחס הרב לנדו גם למציאות הנוכחית, שבה הציבור החרדי חי במדינת ישראל ובמקביל מתנגד מבחינה אידאולוגית לחלק מיסודותיה.
"מה לעשות כעת? אם חיים בין השודדים והשודדים מצילים אותנו, מה לעשות?", אמר. "בעיה, זו בעיה גדולה".
לצד ההתבטאויות החריפות, הרב הציג עמדה פרגמטית יותר בנוגע לאפשרות של הסדרים מדיניים, ואמר כי ייתכן שניתן לבצע "ויתורים שמתירים".
מתקפה גם על החברה החילונית
לקראת סיום השיחה התייחס הרב לנדו גם לחברה החילונית בישראל.
"הבעיה שהחילונים של היום, זה לא החילונים שאני זוכר", אמר. "אלה אנשים, אין להם שום חיבור עם יהדות, שום דבר. זה נורא ואיום".
לדבריו, הקמת מדינה יהודית בעלת אופי חילוני היא "חילול השם גדול מאוד", והוא אף הגדיר אותה "מדינה של שמד ושל כפירה".
השר הרב עמיחי אליהו | "עפרא לפומיה"
התגובות במערכת הפוליטית לא איחרו להגיע.
שר המורשת הרב עמיחי אליהו הגיב לפרסום בתמציתיות ובחריפות. אליהו כתב ברשת שתי מילים בלבד: "עפרא לפומיה", אך מחק את הפוסט לאחר מספר דקות.
בנט | "האמירות הן אנטישמיות"
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסם תגובה חריפה במיוחד.
"בושה וחרפה", כתב בנט. לדבריו, "האמירות של הרב לנדו הן אנטישמיות, הן אנטי־ציוניות, נגד צה"ל".
בנט התייחס במיוחד לדברים על חללי הציונות הדתית ואמר כי הם "נפלו כדי להציל את כולנו", והוסיף כי ללא הלוחמים "האויבים שלנו היו שוחטים את כולנו, כולל תלמידי הישיבה של הרב לנדו".
בנט קשר את הדברים גם לסוגיית תקצוב מוסדות הציבור החרדי וסיים: "מי שמשתמט לא יקבל שקל ממדינת ישראל. לא ציוני – לא על חשבוני".
איזנקוט | "אנטי־ציונות בהתגלמותה"
גם יו"ר מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, הצטרף למתקפה.
איזנקוט הגדיר את הדברים "אנטי־ציונות בהתגלמותה", וקרא למפלגות הציוניות להתחייב שלא לשבת בממשלה עם מפלגה המחזיקה בתפיסת עולם כזו.
לדבריו, יש להתבייש בכך שלוחמים נשלחו לקרב והקריבו את חייהם, בזמן שהממשלה נשענת על קולותיהם של נציגי ציבור המחזיקים בהשקפה שהציג הרב לנדו.
לפיד | "חרפה לכל יהודי"
ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בתגובה: "דברי הרב לנדו הם חרפה לכל יהודי".
לדבריו, מי שמבזה את קורבנם של לוחמי צה"ל מהציונות הדתית "לא יכול להיות חלק משום ממשלה בישראל".
ליברמן | "את הכסף מהמדינה הם יודעים לקחת"
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הצטרף אף הוא לגינויים וקשר את הדברים לממשלה ולסוגיית גיוס בני הישיבות.
לדבריו, מדובר ב**"אנטי־ציוניים שאומרים שעדיף שמדינת ישראל לא הייתה קמה"**, והוסיף: "את הכסף מהמדינה הם יודעים לקחת. לשרת ולהגן עליה? לא".
ינון מגל | הקלטות ישנות שמוחזרו
מנגד, איש התקשורת ינון מגל יצא נגד חדשות 12 וטען כי ההקלטות שהוצגו הערב אינן חדשות וכבר פורסמו לפני כחצי שנה.
לדברי מגל, הפרסום המחודש הוא חלק מ**"קמפיין שנאת החרדים"** וניסיון להפוך את סוגיית הציבור החרדי לנושא מרכזי במערכת הבחירות.
בדיקת סקופס מעלה כי לפחות חלק מהעמדות והאמירות הנשמעות בתיעוד אכן מוכרות מפרסומים קודמים.
בחודשים האחרונים כבר פורסמו התבטאויות חריפות של הרב לנדו ביחס לציונות הדתית, לשירות בצה"ל ולפעולות הנעשות בשם "כבוד המדינה". גם ביקורתו העקרונית על הציונות ועל הקמת המדינה פורסמה בעבר.
עם זאת, חדשות 12 הציגו הערב את החומר כתיעוד בלעדי ונדיר מתוך השיחה הסגורה.
הביקורת על הדברים – לא על כבודו של הרב
ובתוך הסערה חשוב להבהיר נקודה שאסור שתיעלם: הביקורת שנשמעת מתוך הציונות הדתית על דברי הרב לנדו אינה צריכה להפוך לפגיעה אישית בכבודו של הגאון רבי דב לנדו.
המחלוקת היא על הדברים שנאמרו ועל תפיסת העולם שהוצגה בהם – ובפרט על האמירות הקשות ביחס לבני הציונות הדתית, לרבותיהם וללוחמים שמסרו את נפשם במערכה.
אפשר ואף ראוי לקיים מחלוקת חריפה בעניינים עקרוניים בלי להפוך אותה לזלזול בתלמיד חכם. כאשר רבנים בציונות הדתית משיבים לדברים, הדיון הוא בין עמדות תורניות וציבוריות שונות, ולא ניסיון לערער על עצם מעמדו של הרב לנדו.
כשהוויכוח התורני הופך לכלי פוליטי
אלא שלצד הביקורת מתוך העולם התורני, הסערה הפכה במהירות גם לזירת התגוששות פוליטית. בנט, לפיד, איזנקוט וליברמן מיהרו לפרסם תגובות חריפות, וחלקם קשרו את דברי הרב לנדו ישירות לסוגיות הגיוס, התקציבים והרכב הממשלה הבאה.
כאן ראוי להבחין בין שני דיונים שונים. לציונות הדתית יש מחלוקת אידאולוגית ותורנית עמוקה עם הדברים שנאמרו: על ערך השירות בצה"ל, על מסירות הנפש של הלוחמים, על היחס למדינת ישראל ועל עצם הטענה שתורתם של רבניה היא "תורה מעוותת".
לעומת זאת, כאשר גורמים פוליטיים מגוש השמאל משתמשים באותה סערה כדי לתקוף את הציבור החרדי כולו, את מוסדותיו או את שותפותו בממשלה – הדיון כבר אינו רק תגובה לדברי הרב, אלא חלק ממאבק פוליטי רחב בהרבה.
גם היחסים בין חלק מאותם גורמים פוליטיים לבין הציונות הדתית ידעו לאורך השנים עימותים ומחלוקות חריפים. משום כך, כאשר הפגיעה בציונות הדתית הופכת לבסיס למתקפה פוליטית רחבה על הציבור החרדי, ראוי להבחין בין מחאה על הדברים עצמם לבין ניצול הסערה לצרכים פוליטיים.
בסופו של דבר, המחלוקת הישירה שעוררו הדברים היא בראש ובראשונה מול הציבור ורבני הציונות הדתית, שאליהם כוונו חלק מהאמירות. דווקא קולם של הרבנים ואנשי התורה מן הציבור הזה יכול להוסיף לדיון את הממד שחסר לעיתים בתוך סערה פוליטית: תשובה עניינית לדברים, מתוך כבוד לתורה ולתלמידי חכמים – ומבלי לוותר על מחאה ברורה במקום שבו הם סבורים שהיא נדרשת.
סערה חוזרת
זו אינה הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שבה דבריו של מנהיג הציבור הליטאי על הציונות הדתית והשירות בצה"ל מעוררים סערה.
בחודש יולי פורסמו דברים חריפים שאמר במהלך פגישה עם ראשי ישיבת מיר, וגם אז עוררו הדברים שורת תגובות וגינויים.
כעת, שבועות ספורים לפני הבחירות ובשעה שסוגיית גיוס בני הישיבות ניצבת שוב במרכז סדר היום הפוליטי, פרסום ההקלטות מחזיר למרכז הבמה את המחלוקת האידאולוגית העמוקה בין ההנהגה החרדית־ליטאית לבין הציונות והציונות הדתית.
