עם פטירתו של הרב הגאון אריה שטרן זצ"ל, התמלאו רחובות הבירה באבל כבד.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, ספד לרב בהודעה רשמית: "ירושלים זכתה ברב אריה שטרן וספגה מתורתו הגדולה ומאישיותו האצילית... במשך שנות כהותו הנהיג הרב את ירושלים בהליכותיו, בענוותו ובפסיקותיו, והותיר חותם עמוק על חייה הרוחניים של הבירה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף כי הרב היה "בקיא עצום שעמד בראש מפעל 'הלכה ברורה' והעמיד תלמידים הרבה... תמיד מצאתי אצלו עומק ובהירות".
סגן ראש העיר, אריה קינג, תיאר את הקשר האישי העמוק: "הרב הדריכני בעשרות צמתים שבהם הייתי חייב לקבל החלטות ציבוריות שנוגעות לאופיה של ירושלים... פטירתו היא אובדן גדול ותחושת ריק ענקית לכלל התושבים".
"גיבור כארי": קולות ממסע ההלוויה
במהלך מסע ההלוויה הטעון, נפרדו מהרב גדולי התורה בדברים שנאמרו מדם ליבם. בדברים שנאמרו במסע ההלוויה אמר ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא: "הרב אריה כשמו כן היה – גיבור כארי... הוא ביטא את הגבורה שבטבע... רב אריה היה נאבק כארי על כל סברה, על כל תג ותג מאותיות התורה... הוא היה שלוחו האישי של מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל כדי שלא תשתכח תורה מישראל... הוא עמד כחומה בצורה על ענייני הכשרות ועל כבודה של השבת בכל הארץ".
גם רבה של רמת גן לשעבר, הרב יעקב אריאל, ספד לו ואמר: "קרא שכב כארי – השכיבה של האריה היא לא שהוא נעלם... שפתיו מדובבות, תורתו ומפעליו ממשיכים... אצלנו פטירה של אדם היא לא סוף פסוק, היא החלפת משמרות... מעולם לא שמעתי אותו שואג, הכל היה במתינות, בדרכי נועם, בשקט".
הרב הראשי, הרב קלמן בר, תיאר את זעקתה של העיר: "ציון במר תבכה וירושלים תיתן קולה על אובדן הגאון הרב שטרן, שהיה קול צלול בירושלים... השיקול שלו היה תמיד מה יעשה נחת רוח לבורא יתברך, שום שיקול אישי... איש האמת, האמת שלו תישמע גם אם זה לא נעים וגם אם זה לא 'פוליטיקלי קורקט'... כל פגיעה בכבודה של השבת הוא הרגיש כפגיעה בבשר החי שלו עצמו".
הראשון לציון, הרב שלמה משה עמאר, הוסיף בדבריו: "בארון התורה כתוב 'בכתף ישאו' – השפע צריך להיות צמוד ודבוק... ראיתי אדם שהיה אריה כפשוטו, לא רק בתורה אלא גם בפעולה ובמעשים... עלינו לצאת מהלוויה הזו מחוזקים וגיבורים יותר לעמוד בעוז ובגבורה על הקדושה".
האנושיות שמעבר לרבנות
בין דברי התורה, בלטו ההספדים על אישיותו יוצאת הדופן. הרב יוחנן פריד, שותפו להקמת מכון 'הלכה ברורה', אמר: "רב אריה היה קודם כל אדם, אדם, אדם... הוא שמר על האנושיות שלו גם כשהגיע לפסגת הרבנות... אריה לא הולך לבד לעולם הבא, הוא הולך עם ש"ס שלם ועם אלפי תלמידים... הוא עלה מ'בבל' של תל אביב ונטש קריירה כלכלית מבטיחה כדי לעסוק אך ורק בתורה".
רב השומרון, הרב אליקים לבנון, סיפר על דבקותו בכלל ישראל: "היה איש אשכולות במובן הנדיר של המילה... איש ישר וחד מאוד, כשהיה אומר משהו היה קשה לשכנע אותו אחרת... כששאלו אותו למה הוא לא גר בשכונה דתית מובהקת, ענה: 'כדי להיות שייך לכלל ישראל'".
רב ישיבת בית אל, הרב זלמן מלמד, הדגיש כי הרב היה "אדם של אחדות... הלימוד שלו והאישיות שלו תמיד חתרו להיות ביחד".
גם שמואל פפנהיים, איש התקשורת החרדי, ספד לו בחום: "רבי אריה היה איש יסודי במהות, הולך עם האמת והתמימות שלו עד הסוף... איבדתי איש שהייתי קרוב לליבו ונשמתו".
תנועת בני עקיבא הוסיפה כי הרב "גילם באישיותו את השילוב המופלא שבין גדלות בתורה לבין דרך ארץ, ענווה וחיבור עמוק לדור הצעיר".
"היית כולך שלנו": פרידת המשפחה
ברגעי השיא של ההלוויה, נפרדו ממנו בניו בציטוטים שחשפו את עולמו הפנימי. בנו, הרב יחזקאל, אמר: "היית כולך שלנו, אבל תמיד ידענו שאתה שייך לכלל ישראל... לא הרמת אף אחד ולא ויתרת על אף אחד, את כולם חיברת בתורת השם... התורה הייתה בך, גם כשכבר לא היה לך כוח לנוח, היית עם ספר ביד".
בנו הנוסף ריגש את הקהל כשסיפר: "ראינו אבא שבערפול חושים מוחלט, בחדר המיון, מעביר שיעור על 'שומר חינם ושומר שכר', זאת הייתה הפנימיות שלו... הוא ידע לזהות דברים מבעוד מועד, פעל מאחורי הקלעים ולא ביקש לעצמו שום קרדיט... המוטו שלו היה 'הישן יתחדש והחדש יתקדש' – אבא רצה להכניס את הקדושה לתוך כל החידושים של הדור".
הוא נטמן בהר המנוחות, כשאלפי תלמידיו ומוקיריו מלווים אותו בדרכו האחרונה, מותיר אחריו מורשת אדירה של תורה צרופה, אהבת ישראל וקול אחד וצלול של אמת.
יהי זכרו ברוך.
