ירושלים, בוקר יום רביעי, ראש חודש אב. בעוד המוני בית ישראל נערכים לימי האבל על חורבן בית המקדש, רחבת הכותל המערבי הופכת שוב לזירת התגוששות פוליטית ודתית מרה. הגעתן של חברות ארגון "נשות הכותל" לתפילה החודשית כשהן נושאות עמן ספר תורה, הציתה מחדש עימות קולני וסוער ברחבה, וגררה תגובות פוליטיות חריפות שמרעידות את סיפי הקואליציה המכהנת.
יו"ר מפלגת נעם, אבי מעוז, שנכח במקום ועקב מקרוב אחר המתרחש, בחר שלא להסתפק בגינוי הרגיל של המעשה. בדברים נחרצים שנשא מהשטח, הפנה מעוז חצי ביקורת ישירים ונוקבים לעבר ראשי הממשלה והנהגת הקואליציה, בהם גם שותפיו מהמפלגות החרדיות והציונות הדתית. מעוז טוען בנחרצות כי המשך הפרובוקציות ומה שהוא מכנה כ"חילול המקום הקדוש" רובץ ישירות לפתחם של מי שמסמסו את קידום הצעת החוק שלו.
"הכול על הראש של ראשי הקואליציה"
"באנו עוד פעם לכותל המערבי, ולצערנו הרב שוב פעם היו פרובוקציות ושוב פעם היה חילול של המקום הקדוש הזה", אמר מעוז בסערת רגשות. לדבריו, המפתח למניעת המראות הללו היה מונח על שולחן הממשלה והכנסת זמן רב, אך זכה להתעלמות.
מעוז הוסיף לתקוף בגלוי: "כל זה על הראש של ראשי הקואליציה, מראש הממשלה ועד הנציגים החרדים והציונות הדתית, שלא העבירו את חוק הכותל שלי ולא השלימו את החקיקה. אם החקיקה הייתה מושלמת, לא היינו היום בביזיון הזה".
לדברי מעוז, אי-השלמת הליך החקיקה בפועל היא היא הפרצה שאפשרה את המשך קיומם של האירועים המתוחים ברחבת הכותל. לטענתו, אילו היה החוק מאושר במלואו בקריאה שנייה ושלישית, היו בידי הרשויות הכלים המשפטיים המוחלטים למנוע את מה שהוא מגדיר כפגיעה קשה ומתמשכת בקדושת המקום.
חוק הכותל: העברת הסמכויות לרבנות הראשית
הצעת החוק המדוברת, אותה יזם מעוז ואשר עברה בקריאה טרומית, מבקשת לבצע תיקון יסודי בחוק השמירה על המקומות הקדושים. מטרת העל של החוק היא להעביר את הסמכות הבלעדית לקביעת כללי ההתנהגות, סדרי התפילה ואופי המקום בכותל המערבי לידי הרבנות הראשית לישראל. החוק נועד לעגן זאת חוקתית ובכך למנוע התערבות עתידית של בג"ץ בקביעת הסדרים שונים במתחם, ולהעניק הגדרה ברורה בחקיקה למעשים המהווים פגיעה בקדושת המקום.
מחאה וגינויים מכל קצוות הקשת
במקביל לסערה הפוליטית, גם בקרן למורשת הכותל המערבי הביעו שאט נפש מהאירועים המתרחשים מדי ראש חודש. בקרן האשימו את נשות הכותל בכך שהפכו את הרחבה לאתר הפגנה פוליטי, דבר שלדבריהם לא נעשה במשך מאות שנים. עוד ציינו בקרן כי החדרת ספר התורה לרחבה נעשתה בניגוד מוחלט לנוהלים הקיימים ולהוראות בית המשפט.
"אנו מצרים על ההתלהמות המתרחשת בחודשים האחרונים, שהתעצמה עוד יותר בראש חודש זה, וקוראת לכולם להפסיק להפוך את רחבת הכותל המערבי לאתר הפגנות", מסרו בדוברות הקרן. "הכותל אינו מקום לשריקות, צעקות או פרובוקציות. דווקא בראש חודש אב, יום פטירתו של אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אנו קוראים לשמור על כבוד המקום בהתאם למסורת ישראל".
מנגד, בארגון "נשות הכותל" הציגו תמונה הפוכה לחלוטין של השתלשלות האירועים, וטענו כי הן אלו שהיו נתונות למסכת קשה של אלימות והטרדות במהלך תפילתן. לדבריהן, קבוצות של מתפללים ומתפללות כיתרו אותן מכל עבר, שרקו, צרחו וקיללו אותן תוך כדי דחיפות פיזיות, עד שנאלצה המשטרה להתערב ולהרחיק חלק מהמוחים.
