לאחרונה מתפשט במגזר מנהג חדש שמצליח לעורר סערה של ממש בבתי המדרש: גברים רבים, בהם בחורי שידוכים ובעלי משפחות, בוחרים לצבוע את שיער ראשם או את פאותיהם. המניעים מגוונים – החל מרצון להיראות צעירים ורעננים יותר בשוק השידוכים, דרך ניסיונות להתקבל למשרות נחשקות במשרדי עורכי דין ובחברות גדולות מבלי להיראות "זקנים ותשושים", ועד לניסיונות לשמור על מראה מכובד.
אלא שלצד הטרנד האופנתי והתעסוקתי, עולה שאלה הלכתית כבדת משקל: האם מותר לגבר לצבוע את שיערו, או שמא מדובר באיסור חמור מהתורה של "לא ילבש גבר שמלת אישה"?
הרה"ג אברהם מימון שליט"א צלל לעומק הסוגיה בפינתו "הסקופ התורני" ועושה סדר במקורות, בפסקים המפתיעים וגם בפתרונות ההלכתיים שמצאו גדולי הדור.
הבעיה ההלכתית: "לא ילבש" אינו רק בגד
התורה אוסרת על גבר ללבוש בגדי אישה ולהפך, אך חז"ל והפוסקים – בהם הרמב"ם והשולחן ערוך – מבהירים כי האיסור אינו מוגבל רק לבגדים, אלא כולל גם "מעשה נשים". מאחר שצביעת שיער נחשבת באופן מסורתי לטיפוח נשי, לכאורה מדובר באיסור גמור. יתרה מכך, הגמרא אף אוסרת על גבר ללקט שערות לבנות מתוך שערות שחורות כדי להיראות צעיר יותר.
אלא שכאן נכנסים הפוסקים לעובי הקורה ומחלקים בין מטרות הצביעה. האם המטרה היא להתייפות ולהידמות לנשים, או שמדובר בצורך חיוני כמו פרנסה או מניעת בושה גדולה?
הפתרונות של גדולי הדור: מתי זה מותר?
במקרים בהם "קפצה על האדם זקנה" בגיל צעיר מאוד (כפי שקרה לרבי אלעזר בן עזריה בגיל 18), והדבר גורם לו לבושה גדולה המונעת ממנו למצוא שידוך – פוסקים רבים נוטים להקל. בספרים "שמש ומגן" של הגאון הרב שלום משש ו"מנחת יצחק" מובא להקל לצורך שידוכים, שכן מדובר בצורך גדול של מצוות פריה ורבייה.
מעבר לכך, הרב מימון מציג מספר "פטנטים" הלכתיים מרתקים שעולים מתוך דיוני הפוסקים:
נטילת תרופה או זריקה: ישנו דיון מרתק בשו"ת "אגרות משה" לגבי תרופה שמשנה את מנגנון הגוף וגורמת לשיער לצמוח שחור מלכתחילה. בעוד שהרב פיינשטיין נטה להחמיר בכך, פוסקים אחרים, בהם הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת "מעיין אומר", נטו להקל משום שאין כאן "מעשה" אקטיבי של צביעה נשית אלא רק שינוי פנימי.
צביעה על ידי גוי: שו"ת "מהרש"ם" מציע פתרון ייחודי – אם גוי צובע את שיערו של היהודי (והיהודי אינו מסייע לו באופן אקטיבי בתנועות ראשו, ואף ישן במהלך התהליך), הדבר קל הרבה יותר מבחינה הלכתית, במיוחד כשיש צורך גדול בדבר.
שינוי במנהג העולם: פוסקים שונים מציינים כי בימינו, כאשר גם גברים רבים רגילים לצבוע שיער או להסתכל במראה, הגדרת המעשה כ"מעשה נשים" נחלשת, מה שמצטרף כסניף להקל במקרי צורך.
האם מותר לצבוע את הזקן ללבן?
לצד שאלת הניקיון וצביעת השיער השחור, חושף הרב מימון שאלה הפוכה ומשעשעת שנשאל בעצמו: אברך צעיר ומוכשר רצה להתקבל לתפקיד של "מגיד שיעור" (מרצה) בישיבה נחשבת. מאחר שהיה נראה צעיר מכפי גילו, הוא חשש שלא יתייחסו אליו ברצינות הראויה – וביקש לצבוע את זקנו דווקא לצבע לבן, כדי להיראות מבוגר ומכובד יותר.
כאן, מעבר לשאלת "לא ילבש", מתעוררת שאלה הלכתית כבדת משקל אחרת של "גניבת דעת" והונאה (הצגת מצג שווא בפני הנהלת הישיבה).
האזינו:
